Dafina.net Le Net des Juifs du Maroc




Bienvenu(e)! Identification Créer un nouveau profil

Recherche avancée

"Petit dejeuner dans la couronne" en Hebreu

"Petit dejeuner dans la couronne" en Hebreu
22 juillet 2020, 23:13
ארוחת בוקר בקורונה

גבריאל בן שמחון

פעם ראשונה מזה שנים שיוצא לנו לאכול ארוחת בוקר יחד.
בדרך כלל כל אחד אוכל ליחוד ורץ לעבודה,
עכשיו בקורונה שנינו עובדים מהבית והנה אנחנו יחד בארוחת בוקר. היא שותה תה, אני קפה.
כל אחד מורח לו פרוסה עם ריבה וגבינה.
הבוקר לפתע אני שם לב במשהו שהדהים אותי.
היא מורחת את פרוסת הלחם שלה קודם בגבינה לבנה ורק אחר כך בריבה,
זה נראה לי ממש מוזר, כי אני מורח קודם בריבה ורק אחר כך שם עליה גבינה.,

-הי, מה את עושה?
-מה אני עושה?.
–תראי איך את מורחת!
–איך אני מורחת?
- קודם גבינה ואחר כך ריבה..
- אז איך מורחים?
–ככה, אמרתי והראיתי לה את הפרוסה הנגוסה שלי.
– אני ככה תמיד מורחת
-ברצינות? איך לא ראיתי?
–מה זה כל כך חשוב?
–בעיניך לא חשוב?
– למה שיהיה חשוב?
- קודם מורחים ריבה, זה המנהג.
-איפה זה כתוב? זה המנהג שלך!.

אני נזכר ב "זיהוייה של אישה" של אנטוניוני ותוהה כמה אנחנו דומים,
גם שם הגיבור שרגיל להתעלס עם היפהפייה מגלה יום אחד, לפתע, שאהובתו מעדיפה את ידידתה על פניו.
אני בסך הכל מגלה, שאהובתי מורחת קודם גבינה ואחר כך ריבה,
אבל זה ממש מוציא אותי מדעתי. איך אפשר שאנחנו שונים כל כך ובכל זאת חיים ביחד,
הקורונה הזאת כמה שהיא מפחידה יש בה בכל זאת משהו חיובי, היא חושפת לעינינו סודות אפלים.

-אני באמת לא מבינה למה אתה כועס...
– אני לא כועס, אני רק...
-שלושים שנה אנחנו נשואים ואף פעם לא אמרת...
-לא ראיתי. תשמעי, אם הייתי רואה אותך ככה אני לא בטוח שהייתי מתחתן איתך.
-נו באמת!
–אני מתכוון ברצינות.
--לא ככה דיברת כשאהבת אותי.
–אני פשוט לא ראיתי,
- מעניין, על מה יש לנו לשוחח ! בחוץ אנשים מתים ממגיפה ואתה מוצא לך נושא לויכוח. מה שהבטלה עושה לבני אדם!
-למה יש לך כישרון לעשות תמיד הכל הפוך ממני?
–מה פתאום הפוך? אם זה כל כך חשוב, למה לא כתבת את זה בכתובה?
- נו, כן. הייתי עיוור.
–תראה, גנץ ונתניהו רוצים להקים ממשלה משותפת והם בדיוק כמוך.
על מה מתווכחים? מי יהיה ראשון בפרוסה, סליחה ברוטציה. מה זה חשוב מי ראשון ריבה או גבינה?
– את שוב מתחילה עם פוליטיקה? די! אני בסך הכל מדבר על ארוחת הבוקר
-פעם בארוחת בוקר היית מצטט לי את שיר האהבה של Prevert- dejeuner du matin"", "ארוחת בוקר":

Il a mis le café
Dans la tasse
Il a mis le lait
Dans la tasse du café
Il a mis le sucre
Dans le café au lait…

הם פשוט שותים את הקפה בשקט בלי ויכוחים
-אבל הם גם לא מחליפים מילה, הגבר לא זורק בה מבט. הוא שותה, מעשן והולך, והיא נשארת לבד עם דמעה בעין, את רוצה שגם אנחנו ננהג כך, או נשתוק ולא נדבר?
-אני זוכרת ימים שבקושי היה לנו לחם לארוחת בוקר ולא רבנו. עכשיו כשיש גם לחם, גם ריבה וגם גבינה מתחילים לריב... בסוף נגמור ברבנות.
-מי רב? אני בסך הכל מדבר על נימוסי אכילה. איך נהוג לאכול כשיש גם ריבה וגם גבינה
-תשאיר את הויכוח לגנץ ונתניהו מי יהיה ראשון, ריבה או גבינה.
-עוד פעם פוליטיקה?
-בוא אני מציעה משהו אחר.
– מה?
-כל אחד ימרח רק את השכבה הראשונה שלו. אוקי?
-בסדר
אני מורח את ריבת הדובדבנים על הפרוסה שלי, היא מורחת פרוסה בגבינה 5%. לוקחת את הפרוסה שלי, שמה על שלה וחותכת לשניים, נותנת לי חצי ולה חצי.
-עכשיו איך שתאכל את זה תקבל את מה שאתה רוצה. אותו סנדויץ', אבל רוצה- גבינה למטה. רוצה- גבינה למעלה, כל אחד בוחר לו מה למעלה. מה למטה.
-בלי שטויות! הריבה צריכה להיות גם אצלך למטה.
-No Way! כל אחד אוכל איך שבא לו.

בטלויזיה אמרו לנו: "נשארים בבית נשארים חיים"- אז אנחנו נשארים חיים,
אבל לבד והכל און לאיין, אוכל, ילדים, אהבה...וכשכבר אפשר לדבר מתחילים ויכוחים:

- אתה לא זוכר מתי נתת לי נשיקה ראשונה, מתי קנית לי טבעת ראשונה, מתי היצעת לי נישואין –
-את לא זוכרת, איך לא נתת לי להגיע לאלסקה, לא לטפס על האולורו ולא לעשות את הטריק של אבל טסמן...

היא הייתה מורה לספרות בתיכון כשהתחלתי לחזר אחריה.
באתי כסטודנט לשמוע אצלה שיעור לדוגמא והיא ניתחה בכיתה י"ב את "צנח לו זלזל על גדר וינום"
והשקט שנשמע בכיתה היה כקול הזלזל הצונח, זבוב לא רחש,
כי הקול ושטף הדיבור שלה הקסימו את התלמידים כשניתחה את השיר הקטן של ביאליק בן ארבעת הבתים במשך שיעור שלם,
אבל היא אמרה שלהיפך היא זאת שהתחילה לחזר אחרי, כששמעה מפי ידיד, שאני משורר וקראה אחדים משירי.

-אתה זוכר כשחיזרתי אחריך מה כתבת?
-את לא חיזרת אחרי. אני חיזרתי אחריך
-אבל אתה כתבת לי כל יום מברק. אותו מברק כל יום. זוכר מה כתבת?
-מה?
-"אני חושק בשפה התחתונה שלך"
- זאת לא היה השפה התחתונה. זאת הייתה השפה העליונה

היא הולכת לשולחן העבודה שלה, פותחת מגירה נעולה, מוציאה משם חבילת מברקים קשורה בסרט אדום, פותחת ונותנת לי.
אני מדפדף וקורא מברק אחרי מברק: "אני מאוהב בשפה התחתונה שלך", "אני מאוהב בשפה התחתונה שלך"...

-כן, את צודקת, זאת הייתה השפה התחתונה, אבל זאת הייתה השפה עם הריבה. העליונה הייתה עם הגבינה.
-להיפך, בוא תבדוק, היא אומרת ומצמידה את שפתיה לשפתי בנשיקה ארוכה.

אותו רגע עלה מהטלביזיה קול השדרנית שבישרה שגנץ ונתניהו חתמו על הסכם רוטציה, שבו יושבעו שניהם באותו מעמד לראש ממשלה –

מתוך "ספר אהבותי"- רומן בכתובים
Seuls les utilisateurs enregistrés peuvent poster des messages dans ce forum.

Cliquer ici pour vous connecter






DAFINA


Copyright 2000-2020 - DAFINA - All Rights Reserved