Salut Quamefil
Il y a un forum Israelien qui parle de Pourim el Me3gaz.
Si j'ai bien compris, j'ai un peu lu, il parle effectivement du Maroc et particulierement de Meknes. J'ai pas reussi a tout dechiffrer, mais j'ai lu en Hebreu le Nom de la personne parlant de ce sujet. Il se peut qu'il s'agisse de Elie Pilo, un Israelien, qui est aussi dans Dafina.
Alors pose lui la question en MP.
Merci pour les photos, j'ai reconnu certains endroits.
Amicalement
Prous
Si tu fais un copier coller de l'ecriture en hebreu sur Google, tu tombes sur le Forum. Peut etre que quelqu'un peut te le traduire a Meknes.
תרבות מרוקו
פורים דל- מעזאז. בשנת " כי תרכ"ב על סוסיך, מרכבותיך ישועה " ליצירה – 1862 -, קם במרוקו עריץ אחד, מורד, מכשף ומדיח ושמו אג'ילאלי אל-מעגאז בן למשפחה חרופה ...
groups.zahav.net.il/comm_display_topic_threads.asp?ForumID=34081&TopicID=735969&PagePosition=1... - 171k - En cache - Pages similaires
מלכות סידי מוחמד (1873 - 1859)
פורים דל מעגאז ... על מסר כפול זה קיווה מטיף דתי קיצוני לסלול את דרכו לכס המלכות, ושמו פילאלי אל מעגא"ז בן מוסתפה. לאחר שהצליח לגייס תומכים רבים במזרח ...
lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8136 - 38k - En cache - Pages similaires
פורים דל מעגאז
פורים דל מעגאז .... ההיסטוריון המרוקאי אל- נאצרי מסכם את המאורע מנקודת ראות של הצד שמנגד:. "בשנת 1280 בא יהודי מלונדון וביקש את האמנציפציה בשביל היהודים של ...
sharvit.cet.ac.il/SharvitEditor/page/ShowPage.asp?nPageID=579028 - 17k - En cache - Pages similaires
השר משה var nav
... את מונטיפיורי על יד המרכבה והוא עלה למרכבה אל תלכו למצדה הארץ אפריל שהשטחים ... ירושלמי מילים חיים חפר לחן דובי זלצר פורים דל מעגאז יהודי גיבראלטאר רובם ...
www.canadaplace.net/hebdata/var_nav/ - Pages similaires
Elie Pilo אלי פילו
חבר\ה
חבר\ה
רשום מ :2007 /12 /25
510 הודעות
ההודעה נכתבה ב :
2008 /01 /30
ב -17:20
חברים. בתולדולת יהדות צפון אפריקה, נהגו היהודים, לציין ימי נסים וכינו אותם " פורים ". להלן היסטוריית " פורימים בצפון אפריקה ".
פורימים במרוקו.
המן האגגי לא היה צורר היהודים היחיד בהיסטוריה של עם ישראל, הוא גם היה הרשע היחידי בעולם. לפניו וגם לאחריו קמו עוד רשעים אחרים שהרעו לעמנו בכל הדורות.
כל קהילה ןהמן שלה, כל קהילה נתנה שם מיוחד לאותו " פורים שני " שנקבע ליהודים עליהם ועל זרעם לדורי דורות, במשלוח מנות ובביטול מלאכה, לפעמים חוברו גם שירי הודיה ומגילות מיוחדות שנכתבו לזכר אותו מאורע, גם פזמונים כדוגמת הפזמון הידוע " מי כמוך ואין כמוך " שחיבר יהודה הלוי, חוברו לכבוד המאורע. נביא כאן כמה פורימים מסוג זה שעברו על עמנו
פורים דל- מעזאז.
בשנת " כי תרכ"ב על סוסיך, מרכבותיך ישועה " ליצירה – 1862 -, קם במרוקו עריץ אחד, מורד, מכשף ומדיח ושמו אג'ילאלי אל-מעגאז בן למשפחה חרופה ושמה רקייא. הוא כונה גם בשם " אררוגי "
אל-מעגאז – העצלן – אסף את כל הברברים תושבי האטלאס וסיסמתו הייתה : השריף המוסלמי והיהודי יש להשמיד.
- " שריף " – תואר הניתן לכל מוסלמי המתייחס לזרעו של הנביא מוחמד.
על פרשת אל-מעגאז, ראה נר מצוה, כסא מלכים, נר המערב, שטראי, מורשת, מספר על שירים שנכתבו על ידי משוררים במכנאס.
הכותב מספר שסבו מצד אמו הייתה חיה בזמן הצורר אל-מעגאז ואימו ע"ה סיפרה לנו תמיד על מעלליו של אל –מעגאז כפי ששמעה מאימה - .
אם כי השנאה הייתה מאז ומתניד קיימת כלפי היהודים במרוקו, הרי בנסיבות שנוצרו במקרה הזה, הפכו היהודים והשריפים המוסלמים " אחים לצרה ".
אל-מעגאז היה צורר היהודים כהמן בדורו ומשאלתו הייתה כמשאלת המן " להשמיד ולאבד את כל היהודים, וגם הוסיף לרשימתו את השריפים המוסלמים, וכך יצא אל-מעגאז בראש צבא לכבוש את מכנאס.
אל-מעגאז הגיע תחילה לכפר מולאי אידריס א-זרהוני הקרוב לעיר מכנאס ורצה להתחיל קודם בשריפים המוסלמים, וימשיך אחר כך ביהודים, אולם מקורביו יעצו לו שקודם כול, לפני כל התחלה, עליו להשתטח על קברו של מולאי אידריס – קדוש מוסלמי שהומת בעזרת רעל וקבור בהרי זרהון בקירבת מכנאס כ-20 ק"ם. העיירה היא על שמו ונחשבת עד היום לאתר קדוש למוסלמים במרוקו. הכניסה ליהטודים לעיירה זו אסורה מאז ומתמיד, ורק אחר כך יגמור ביהודים. אל-מעגאז שמע לעצת מקורביו שטמנו לו מלכודת כדי להפילו בה.
אלי פילוElie Pilo
"
חזרה למעלה ציטוט אלי פילו
אווטאר
אלי פילו
חבר\ה
חבר\ה
רשום מ :2007 /12 /25
510 הודעות
ההודעה נכתבה ב :
2008 /01 /31
ב -19:06
פורימים במרוקו
אל-מעגאז הלך אפוא לכפר מולאי אידריס ולפני שנכנס להתפלל במסגד שבמקום היה עליו ראשית כל, להתגלח, להתרחץ ולהיטהר.
כאשר נכנס אל הגלב כדי להסתפר, העמיד הלה לרשותו, את נערו לגלחו, זאת כדי לטעת אמון בלבו, שאין איש מעוניין במפלתו, אך כאשר אל-מעגאז התיישב על כיסא להסתפר, הנער תקע את התער בעורפו וערף את ראשו, מיד אנשי הרשת התנפלו על שריו, עבדיו ומקורביו וערפו את ראשיהם.
ביום ט"ז באדר ב' של אותה שנה, הובא ראשו הערוף וכן את ראשי עבדיו תקועים על חרבותיהם שך המנצחים לעיר מכנאס והציבו אותם בשער העיר, הלא הוא " באב אג'דידי ", שער מפורסם ומוכר עד עצם היום הזה לכל יוצא העכיר מכנאס.
מן הראוי לציין, כי תפקיד עריפת ראשים ותליית גוויות הופקד מאז ומתמיד רק בידי היהודים, כי בדרך זו רצו להשפיל את כבודו של הנידון למיתה ולהרות לו כי היהודי הנחשב לאזרח השפל במדינה וללא ערך, הוא שיתלה אותו, או יערוף את ראשו.
התליין היהודי לא היה תולה את קורבנו בשער העיר בלי להשמיע בוזניו כמה " דברי כיבושין ", מקללו ומגדפו, לפני התלייה וגם בשעת התלייה על שום שמרד במלכות. יום ט"ז באדר, הפך אפוא במכנאס ליום טוב ויהודי העיר חגגו אותו בכל שנה במשלוח מנות ומתנות לאביונים, והעיר מכנאס צהלה ושמחה, ומאז קראו לפורים זה " פורים דל-מעגאז ", אולם במשך השנים ומרוב התלאות בהן חיו, זכרו של פורים זב נשכח, משום שצרה חדשה משכיחה את הישנה.
גם הורינו וזקני הדור סיפרו לנו תמיד על הפורים המיוחד הזה. כן סיפרו שבאותה שנה, הייתה גם עצירת גשמים, ובסוף אדר של אותה שנה ירדו גשמים לרוב והייתה תשועה גדולה ולרגל מאורע זה, חוברו שירים רבים בעברית ובערבית על ידי המשוררים שהיו עדים למאורעות כרבי שמואל עמאר, רבי יהודה בירדוגו.
אלי פילו
"
חזרה למעלה ציטוט אלי פילו
אווטאר
אלי פילו
חבר\ה
חבר\ה
רשום מ :2007 /12 /25
510 הודעות
ההודעה נכתבה ב :
2008 /02 /01
ב -12:45
פורימים במרוקו.
רבי שמואל עמאר חיבר פיוט הודיה על המאורע הזה, בשם " ארוממך אלי ןאודה את שמך ", במכנאס ישנו בית כנסת קטן על שם הרב הזה הנקרא בפי תושבי העיר היהודיים " אסליווא אזג'ירא ".
רבי יהודה בירדוגו חיבר גם הוא פיוט הודיה בן 42 מחרוזות, בשם " אודך בכלי נבל, אל רם נורא, אשר לך בנבל עשור אזמרה "
רבי יוסף משאש 1890 – 1974 חיבר לרגל מאורע זה, שיר בן שישים ושתיים מחרוזות כמשקל " מי כמוך ואין כמוך " כבהסתמכו על זקני הדור, על הכתובים ועל השירים הקדומים וגם שיר קטן לאומרו קודם " מי כמוך " שאנו רגילים לומר בשבת זכור :