Proclamation à la nation Juive - Quartier général Jérusalem - Par Napoléon Bonaparte

Déclaration de Napoléon Bonaparte 1799
Proclamation à la nation Juive - Quartier général Jérusalem, 1er floréal, an VII de la République Française (20 Avril 1799)

http://harissa.com/D_forum/Judaisme/declarationdenapoleon.htm

Bonaparte, commandant en chef des armées de la République Française en Afrique et en Asie, aux héritiers légitimes de la Palestine :

Israélites, nation unique que les conquêtes et la tyrannie ont pu, pendant des milliers d'années, priver de leur terre ancestrale, mais ni de leur nom, ni de leur existence nationale !
Les observateurs attentifs et impartiaux du destin des nations, même s'ils n'ont pas les dons prophétiques d'Israël et de Joël, se sont rendus compte de la justesse des prédictions des grands prophètes qui, àla veille de la destruction de Sion, ont prédit que les enfants du Seigneur reviendraient dans leur patrie avec des chansons et dans la joie et que la tristesse et que les soupirs s'enfuiraient àjamais. (Isaie 35.10)
Debout dans la joie, les exilés !
Cette guerre sans exemple dans toute l'histoire, a étéengagée pour sa propre défense par une nation, de qui les terres héréditaires étaient considérées par ses ennemis comme une proie offerte àdépecer.
Maintenant cette nation se venge de deux mille ans d'ignominie. Bien que l'époque et les circonstances semblent peu favorables àl'affirmation ou même àl'expression de vos demandes, cette guerre vous offre aujourd'hui, contrairement àtoute attente, le patrimoine israélien.
La Providence m'a envoyé ici avec une jeune armée, guidée par la justice et accompagnée par la victoire. Mon quartier général est àJérusalem et dans quelques jours je serais àDamas, dont la proximitén'est plus àcraindre pour la ville de David.
Héritiers légitimes de la Palestine !
La Grande Nation qui ne trafique pas les hommes et les pays selon la façon de ceux qui ont vendu vos ancêtres àtous les peuples (Joël 4.6) ne vous appelle pas àconquérir votre patrimoine. Non, elle vous demande de prendre seulement ce qu'elle a déjàconquis avec son appui et son autorisation de rester maître de cette terre et de la garder malgrétous les adversaires.
Levez-vous !
Montrez que toute la puissance de vos oppresseurs n'a pu anéantir le courage des descendants de ces héros qui auraient fait honneur àSparte et àRome (Maccabée 12.15).
Montrez que deux mille ans d'esclavage n'ont pas réussi àétouffer ce courage.
Hâtez-vous!
C'est le moment qui ne reviendra peut-être pas d'ici mille ans, de réclamer la restauration de vos droits civils, de votre place parmi les peuples du monde. Vous avez le droit àune existence politique en tant que nation parmi les autres nations. Vous avez le droit d'adorer librement le Seigneur selon votre religion. (Joël 4.20)
Le 16 août 1800, Napoléon déclara:
"Si je gouvernais une nation juive, je rétablirais le temple de Salomon."

----------------------

Napoleon Bonaparte's Letter to the Jews 1799
April 20, 1799

http://mideastweb.org/napoleon1799.htm

Introduction

In 1799, the French armies under Napoleon were camped outside of Acre. Napoleon issued a letter offering Palestine as a homeland to the Jews under French protection. The project was stillborn because Napoleon was defeated and was forced to withdraw from the Near East. The letter is remarkable because it marks the coming of age of enlightenment philosophy, making it respectable at last to integrate Jews as equal citizens in Europe and because it marked the beginning of nineteenth century projects for Jewish autonomy in Palestine under a colonial protectorate. After the defeat of Napoleon, it was largely the British who carried forward these projects, which have in hindsight been given the somewhat misleading name of "British Zionism."

Letter to the Jewish Nation from the French Commander-in-Chief Buonaparte
(translated from the Original, 1799)

---------------------------

General Headquarters, Jerusalem 1st Floreal, April 20th, 1799,
in the year of 7 of the French Republic
BUONAPARTE, COMMANDER-IN-CHIEF OF THE ARMIES OF THE FRENCH REPUBLIC
IN AFRICA AND ASIA, TO THE RIGHTFUL HEIRS OF PALESTINE.
Israelites, unique nation, whom, in thousands of years, lust of conquest and tyranny have been able to be deprived of their ancestral lands, but not of name and national existence!
Attentive and impartial observers of the destinies of nations, even though not endowed with the gifts of seers like Isaiah and Joel, have long since also felt what these, with beautiful and uplifting faith, have foretold when they saw the approaching destruction of their kingdom and fatherland: And the ransomed of the Lord shall return, and come to Zion with songs and everlasting joy upon their heads; they shall obtain joy and gladness and sorrow and sighing shall flee away. (Isaiah 35,10)
Arise then, with gladness, you exiled ! A war unexampled In the annals of history, waged in self-defense by a nation whose hereditary lands were regarded by its enemies as plunder to be divided, arbitrarily and at their convenience, by a stroke of the pen of Cabinets, avenges its own shame and the shame of the remotest nations, long forgotten under the yoke of slavery, and also, the almost two-thousand-year-old ignominy put upon you; and, while time and circumstances would seem to be least favourable to a restatement of your claims or even to their expression ,and indeed to be compelling their complete abandonment, it offers to you at this very time, and contrary to all expectations, Israel's patrimony!
The young army with which Providence has sent me hither, let by justice and accompanied by victory, has made Jerusalem my head-quarters and will, within a few days, transfer them to Damascus, a proximity which is no longer terrifying to David's city.
Rightful heirs of Palestine!
The great nation which does not trade in men and countries as did those which sold your ancestors unto all people (Joel,4,6) herewith calls on you not indeed to conquer your patrimony ;nay, only to take over that which has been conquered and, with that nation's warranty and support, to remain master of it to maintain it against all comers.
Arise ! Show that the former overwhelming might of your oppressors has but repressed the courage of the descendants of those heroes who alliance of brothers would have done honour even to Sparta and Rome (Maccabees 12, 15) but that the two thousand years of treatment as slaves have not succeeded in stifling it.
Hasten!, Now is the moment, which may not return for thousands of years, to claim the restoration of civic rights among the population of the universe which had been shamefully withheld from you for thousands of years, your political existence as a nation among the nations, and the unlimited natural right to worship Jehovah in accordance with your faith, publicly and most probably forever (JoeI 4,20).

-------------------------

INDEPENDENCE DECLARATION OF ISRAEL BY NAPOLEON 1799

הצהרת העצמאות של מדינת היהודים
שניסח נפוליאון בונפארטה

ב-20 באפריל 1799, במהלך הטלת המצור על עכו, סבר נפוליאון כי הוא מרוחק מהלך יום מירושלים, וצפה כי עם כיבושה, הוא יכריז על עצמאותה של מדינת היהודים. לפיכך, הוא חיבר הצהרה, בהנחה שהוא אכן יוכל להכריז ביום המחרת על המדינה היהודית, בירושלים. אלא שהאנגלים עצרו את התקדמותו של נפוליאון, שנאלץ לסגת. הצהרת נפוליאון לא הוכרזה מעולם, והיא נגנזה בארכיונים הצרפתים.

להלן נוסחה המקורי של ההצהרה:

הכרזה אל האומה היהודית, המטה הכללי ירושלים, ה-20 באפריל 1799, השנה ה-VIIלרפובליקה הצרפתית.

מאת:נפוליאון בונפארטה, המפקד הראשי של הצבאות הצרפתים באפריקה ובאסיה.

אל:היורשים החוקיים של פלסטינה –בני ישראל, בני אומה ייחודית אשר במשך אלפי שנים הצליחו הכיבושים והעריצות לגזול מהם את אדמתם, אבל לא את שמם ולא את קיומם הלאומי.

   הבוחנים בקפידה וללא משוא פנים את גורל האומות, אפילו אם הם חסרים את היכולת הנבואית של ישראל ושל הנביא יואל, מסיקים את האמת שבדברי הנבואות של הנביאים הגדולים, אשר ערב חורבן ציון ניבאו כי ילדיו של האל יחזרו למולדתם בשירה וברינה וכי העצב והאנחות ייעלמו לעד.

    קומו ברינה, הגולים!

   מלחמה זו שאין לה אח ורע בהיסטוריה כולה, נערכה כמלחמת הגנה עצמית על ידי אומה שאויביה ראו באדמותיה המוּרָשות שלל שיש לחלוק אותו. כעת, מתנקמת אומה זו על אלפיים שנות ביזיון. אף על פי שנדמה כאילו התקופה והנסיבות אינן הולמות את ההצהרה ואפילו את עצם הביטוי של דרישותיכם, מלחמה זו מציעה לכם כיום, בניגוד לכל צפי, את מורשתכם הישראלית.

   ההשגחה העליונה שלחה אותי לכאן עם צבא צעיר, המודרך על ידי הצדק והמלווה בניצחון. המטה הכללי שלי הוא בירושלים, ובעוד כמה ימים אהיה בדמשק, שקרבתה שוב אינה מהווה סכנה לעיר דוד.

   היורשים החוקיים של פלסטינה!

   האומה הגדולה אינה עוסקת במקח וממכר של בני אדם ושל ארצות כדוגמת אלה שמכרו את אבותיכם לכל האומות, והיא אינה קוראת לכם לכבוש את ירושתכם. לא, כל שהיא מבקשת הוא ליטול ממנה את מה שהיא כבר כבשה, כשהיא תומכת בכם ומתירה לכם להמשיך ולהיות הבעלים על הארץ הזו ולשמור עליה למרות כל היריבים.

   קומו!

   הוכיחו כי כל העוצמה של מדכאיכם לא הצליחה לקטול את אומץ ליבם של צאצאי הגיבורים שהיו מביאים כבוד לספרטה ולרומא.

   הוכיחו כי אלפיים שנות עבדות לא הצליחו לחנוק את האומץ הזה.

   הזדרזו!

   זהו הרגע, שייתכן כי לא יחזור שוב במשך אלף שנה, כדי לדרוש את החזרת זכויות האזרח שלכם, את השבת מקומכם בקרב עמי העולם. יש לכם מלוא הזכות לקיום פוליטי כאומה בקרב האומות האחרות. יש לכם הזכות לעבוד את אלוהיכם בהתאם לדתכם.

* תרגמה מצרפתית:  ציונה בודנסקי